aroma-life

היה לי מאוד קל איתה. היא הייתה פשוטה, ידעה על זה ולא התביישה מזה

דירות דיסקרטיות מפוארות

אישה וחברה מענישים בעל ודירות דיסקרטיות

ישבתי על קצה ספת העור והרגשתי דירות רטובות ודיסקרטיות מתחככות בברכיים

הלב פועם אי שם בגרון, סוחט אותו.
אשתי, קטיה, הסתובבה בחדר. העקבים הגבוהים שלה-הסטילטו השחורים והסקסיים האלה-דחפו קצב נינוח ושתלטני על רצפת העץ. כל קליק הדהד במערכת העצבים שלי. היא לבשה את המחוך שלה, אותו דבר שהדגיש כל קו בגופה, מה שהופך אותו גם מפתה וגם בלתי נגיש. מבטה היה כבד, מעריך.
ועל כיסא ראטאן ממול, שוכב ברשלנות מלכותית, ישבה חברתה, ויקה. אותה ויקה, שאיתה הם הלכו יחד ליוגה ושתו יין בימי שישי, מלאים בצחוק אחרי שיחות, שאריות שהגיעו מהמטבח. היא הייתה שונה מאוד עכשיו. בתחתוני תחרה שחורים אחרים, עם סטילטו אכזרי לא פחות על הרגליים. רגליה … ארוכות, שזופות, עם פדיקור ללא רבב. היא חצתה אותם לאט לאט, ואני עקבתי בלי משים במבט אחר התנועה. הפה שלי יבש.

נו, שלי דירות דיסקרטיות חמודות, – קולה של קטיה היה נמוך, קטיפתי, אבל פלדה צלצלה בו. היא עצרה ממש מולי. – ויקה ואני דיברנו הרבה זמן על הפנטזיות שלך. כל הרמזים הביישנים שלך במיטה. כל המבטים הסודיים שלך על רגליה כשחשבת שאף אחד לא רואה.
ניסיתי לבלוע אבל לא הצלחתי. ויקה גיחכה-צליל קצר ומזלזל.
הוא כל כך פתטי וצפוי, קטיוש, אמרה, וקולה, בדרך כלל כל כך קולני ומצחיק, נשמע עכשיו רפה ורעיל. – הסתכלתי על העקבים שלי כמו מכושף. חשבת שאני לא שם לב?
קטיה רכנה לעברי, מניחה את ידיה על הצדדים. החזה במחוך כמעט נפל החוצה, אבל עכשיו זה לא היה מרגש, זה היה מפחיד. הרגשתי כמו חיית מעבדה.

החלטנו שהגיע הזמן לעבור ממילים למעשים. רצית משחק? אתה תקבל את זה. אבל אנחנו נקבע את הכללים.
היא התיישרה והחליפה מבט מלא בהסכמה סודית ושטנית עם ויקה. לבי נפל איפשהו במגפיים, ומתח מוכר צץ בין רגלי, בבוגדנות. פחד והתרגשות שזורים בקשר הדוק וכואב אחד.
“קום,” הורה קטיה.
צייתתי, דירות בדידות כותנה.

תתפשט. לגמרי.
אצבעותיי רעדו, פתחתי את כפתורי החולצה. הרגשתי את השקפותיהם-קרות, לומדות, זוללות. הורדתי את המכנסיים, את התחתונים. הוא עמד באמצע החדר, מנסה לכסות את בשרו החצי נרגש בכף ידו. זה היה משפיל.
“ידיים מאחורי גבה,” השליכה ויקה מהנוחות של הכיסא. – אל תכסה את עצמך. אתה לא כאן כדי להסתתר.
הקשבתי. האוויר קירר את העור, אבל בפנים הכל נשרף.
קטיה הלכה לארון והוציאה משם שתי קופסאות. הנשימה שלי עצרה. ידעתי מה יש בהם. היא פתחה את הראשונה. שתי רצועות. האחד הוא בגודל מרשים, שחור, עם ריאליזם אכזרי, כמעט מפחיד. השני הוא קצת יותר קטן, אלגנטי יותר, עם רצועות בצבע בורדו. הם הניחו אותם על שולחן הקפה, והדברים האלה שכבו שם כמו מכשירי עינויים, והבטיחו גם כאב וגם הנאה מדהימה.
“אתה רואה,” קטיה העבירה את אצבעה על רצועות העור של רצועה גדולה יותר. – בחרנו במיוחד בשבילך. שונה. שיהיה … מגוון.
ויקה קמה לבסוף מהכיסא. העקבים שלה דפקו על הרצפה. היא התקרבה אלי. יכולתי לחוש את החום שבא ממנה, את ריח הבושם שלה-פרחוני, כבד, משכר.
“על ברכיה,” לחשה ישירות על שפתיה.
התמוטטתי על ברכיי לפניה. הפרקט היה קר ונוקשה.
“נשיקה,” היא הורתה, והציבה את כף רגלה עם עקב גבוה קדימה.

התכופפתי לרגלה

העור היה חלק, עם טעם מלוח קל. נגעתי בשפתיי באצבעותיה, בהרמה. זה היה משפיל וארוטי בצורה מגונה. נישקתי את רגליה, את העקב שלה, והיא הביטה בי מלמעלה, ידה מונחת על ירכה, וחיוך קל ומתנשא מתנגן על פניה.
“ילד טוב,” היא הייתה זריזה, מעבירה את אצבעותיה בשיערי, ואז פתאום קפצה אותה באגרופה ומשכה את ראשי בפתאומיות לאחור. עכשיו תראה לי מה הלשון שלך עושה. יש לי עבודה בין הרגליים גם בשבילו.
היא לקחה אותי לספה, דחפה אותי על הגב והתיישבה למעלה, ממש על הפנים שלי, רגליה פרושות לרווחה. תחתוני התחרה שלה היו לחים מהתרגשות. טבעתי בריח שלה, חיה עבה, מושקית. ליקקתי אותה, מצצתי את הדגדגן שלה כמו גוסס מצמא, והיא נאנקה מעל פני, מזיזה את ירכיה, צובטת את ראשי בירכיה החזקות.
ראיתי את קטיה לובשת רצועה בינתיים. זה גדול יותר הוא שחור. הרצועות עטפו את ירכיה בחוזקה, והזין המזויף הזה הביט בי, מאיים ובלתי נמנע. היא ניגשה מהצד, ליטפה אותו בידה.

אוהבים דירות דיסקרטיות? היא שאלה, וקולה שמע שאדנפרוד. – הוא מחכה לך. אבל קודם … קודם כל, אתה צריך להביא את החברה שלי לאקסטזה. או שאתה חושב שהיום הכל בשבילך?
עבדתי את הלשון שלי עוד יותר, הרגשתי את ויקה רועדת יותר ויותר. גניחותיה התחזקו, אצבעותיה חפרו בריפוד הספה בצידי ראשי. ופתאום היא צרחה, סחטה את ראשי בעוויתות ברגליה, וגל חם זרם לי בפה. בלעתי, מתנשף, בקושי מסוגל לנשום.
היא התרוממה לאט מהפנים שלי, כולה לחה וזוהרת. בהיתי בי בעיניים מושלכות ומאושרות.
לא רע, היא נשמה. – בתור התחלה.
קטיה עזרה לה ללבוש רצועה שנייה, קטנה יותר, בצבע בורדו. עכשיו הן עמדו מעלי שתי אלות עם פאלוס מפחיד קשור לגופם היפה. שכבתי על הרצפה, מכוסה ברוק ובמיצים שלה, כפוף לחלוטין ומוכן לכל דבר.
“תתהפך,” אמרה קטיה. הטון שלה לא איפשר התנגדות. – על ארבע. ותחליף את התחת המתוק שלך. זה מה שרצית, נכון?
התהפכתי, כרעתי על הברכיים והמרפקים, מרימה את האגן. הייתי פתוח לחלוטין, פגיע. הלב פועם, מצפה ומפחד ממה שיקרה עכשיו.
שמעתי את בקבוק הסיכה לוחץ. ואז טפטוף קר וחלקלק בין הישבן. נרתעתי.
“תירגע, יקירי,” זו הייתה ויקה, היא התכופפה ליד הפנים שלי, ליטפה את הצד שלי. הרצועה שלה נחתה על הלחי שלי. – אחרת זה יכאב. ואנחנו לא רוצים לפגוע בך הרבה… עדיין לא.
אצבעותיה של קטיה, משומנות בחומר סיכה, החלו לעסות את החור הדחוס שלי, ללחוץ, למתוח. זה היה מוזר, מוזר, אבל התנועות שלה היו בטוחות ולאט לאט הגוף שלי התחיל להיכנע.
הכינו דירות דיסקרטיות, לחשה, והרגשתי את קצה הרצועה המוצק והקופצני מונח על ישבני.
היא לחצה.
הכאב היה חד, בוער, קורע. גנחתי, חפרתי באצבעותיי בשטיח.
“שקט,” אמרה ויקה בחומרה, וכף ידה מונחת על עורפי, לוחצת את פניה לרצפה. – קח את זה. זה מגיע לך.
קטיה נעה לאט, ללא רחם, מכניסה את הזין השחור הענק הזה סנטימטר אחר סנטימטר לאנאלי שלי. נראה שהוא קורע אותי מבפנים, ממלא הכל, דוחף אוויר מהריאות. הכאב התערבב עם תחושת מלאות יוצאת דופן, עם השפלה, עם התרגשות פראית ומעוותת. הרגשתי כל וריד שלה, כל בליטה.
ואז היא התחילה לזוז.
בהתחלה לאט, מוציא כמעט עד הסוף ומכניס אותי שוב לכל אורכו. כל דחיפה הדהדה בכל גופי. נאנחתי, והגניחות האלה היו מלאות גם בכאב וגם בהנאה. ואז הקצב שלה נעשה מהיר יותר, נוקשה יותר. היא דפקה אותי באמת, אוחזת בירכיים, המחוך שלה חורק, נשימתה כבדה, צרודה.
ויקה כרעה מולי בזמן הזה, לקחה את הזין שלי ביד. היא עשתה לי ביד לקצב הדחיפות של קטיה, אצבעותיה היו זריזות וחסרות רחמים.
אתה אוהב שיש לך כמו כלבה? היא לחשה לי באוזן. – אוהב את זה כשאשתך פוגעת בך וטובה בו זמנית?
יכולתי רק לנהום, להיות פעורי פה, להיות לגמרי חופשי מהטירוף הזה.
קטיה רכנה מעל גבי, שדיה נלחצים אלי, שפתיה נוגעות באוזני.
היא הבאה בתור, לחשה בצרידות. ויקה רוצה לזיין גם את התחת שלך. אכפת לך, נכון?
היא נכנסה לתוכי עמוק במיוחד, וצעקתי, הרגשתי שמשהו בתוכי מתהפך, וגל של הנאה, חד ובלתי צפוי, התגלגל מעצם הזנב עצמו. היא נכנסה בדיוק לערמונית.
הרגשתי את האורגזמה הולכת וגוברת, פרועה, בלתי נמנעת. גופי רפרף מתחת לזרועותיהם.

נשפתי, לא יכולתי להתאפק.
“לא,” אמרה קטיה בפתאומיות והוציאה ממני לחלוטין את הרצועה. – עדיין מוקדם.
היא קמה והתמוטטתי על צדי, רועדת בכל גופי, בקצה, בייסורים של אורגזמה לא ממומשת. הדם הלם במקדשים.